יום חמישי, 15 באוקטובר 2009

תצא בחוץ


בשיחה שהייתה לי בעבר עם תלמידה אחת והיועצת, כאשר התלמידה התלוננה שקשה ללמוד בכיתה שלי כי יש בה הרבה רעש היועצת אמרה שאני רך מדי והנוהל הוא שאם תלמיד מפריע בלי הפסקה הוא מוצא מהשיעור ונרשמת לו העדרות – שהרי עם אחוז העדרות גבוה מספיק, אין ציון במקצוע.
והיום בשיעור חזרה לכיתה ט' נשבר לי הזין. הגיעה כחצי כיתה (תמיד ביום חמישי בשעה 14:00 אין הרבה תלמידים) והפעם פתרתי את הבוחן כהכנה למועד ב' ובאמת רציתי שתלמידים יצליחו בו. היו שלושה תלמידים שישבו במקומות שונים בכיתה וכל הזמן דיברו בינן לבין עצמם – בקול רם מן הסתם ופשוט שיגעו לי את השכל.
אחרי שלוש-ארבע נסיונות השתקה כושלים איימתי ברישום הפרעה והוצאה מהכיתה – כלום. כאילו דיברתי לאויר. ואז – הפרעה. צאי החוצה, כן צאי החוצה ונרשמת לך העדרות. אמרתי שקט, לא? צא החוצה. מה זה לא רוצה? אם אתה לא יוצא מיד אתה מקבל הערת משמעת (זה חמור מאוד), ואחרי 2-3 דקות גם הליצן השלישי מצא את עצמו בחוץ.
ומאז, אחלה שיעור. היה שקט תלמידים הבינו – תענוג.
בערב התקשרתי להורים כדי שההרחקה לא תיתפס כפרס אצל אותם מפריעים. הצלחתי לדבר רק עם אם אחת התלמידות. הייתה שיחה נעימה (כרגיל) וסוכם שהתלמידה פשוט תיכנס לשיעור בלי לומר מילה, רק בנושא השיעור. אני בתמורה אשאר איתה יום אחד בשבוע הבא אחרי הלימודים ואשלים לה את החומר שהיא פיספסה היום. וכמו שהמורה הלא-פוליטיקלי קורקט אומר: "יד אחת מכה, יד שניה מחבקת".
נקווה לטוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה