יום שישי, 23 באוקטובר 2009

בוחן עמוס


לא יודע מה יש בכיתה ח' הזו אבל הם מיוחדים והכוונה היא לא של חינוך מיוחד אלא באמת מיוחדים לטוב ולרע – ממש לא משעמם אצלם.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם למה אתמול לא כתבתי שום פוסט, ובכן, אתמול לימדתי רק שלוש שעות ומהם שעתיים היו בחנים לכיתה ח' ובוחן חוזר לט'. לכאורה יום קל בעבודה אבל הבוחן של כיתה ח' פשוט גמר אותי. למה? ובכן... מה היה שם:
ילד שעד עכשיו תמיד ישב בלי מחברת וכלי כתיבה ולא התרכז בשיעור וכאשר אמרתי לו להעתיק מהלוח הוא אמר שהוא מבין ולא בא לו – וכאשר הוא קיבל את הבוחן הוא החזיר לי אותו ריק כי אין לו מושג. דווקא ילד שעושה רושם של ילד אינטילגנטי.
שתי בנות שקטות וחמודות שתמיד מגיעות בזמן, תמיד לומדות ברצינות שאמרו לי לפני הבוחן שהן לא מבינות את נושא הקטעים הוציאו 100 עגול...
הילד שנהנה מהלימודים פתאום מגיע לבוחן מלא חששות ובקושי מגרד את ה 50 כאשר הוא לא עושה שתי שאלות שדי ברור לי שהוא יודע את התשובות לפי ההשתתפות בכיתה. בעקבות הבוחן שלחתי מייל לאמו ואמרתי שחייבים ללמד את הילד לגשת למבחן, שהרי לפי הידיעות הוא שווה לפחות 90 אבל הוא נותן לחששות להוציא אותו מהכלים, צריך להתחיל מהשאלות הקלות שיתנו ביטחון ואז ללכת לשאלות הקשות יותר עם הביטחון.
הילדה שהייתה ממנהיגות המרד וחזרה בתשובה מצליחה יפה מאוד ומוציאה 90.
אבל מסחטת הרגש הייתה משלוש בנות, האחת המורדת האחרונה, מיכל – שתמיד מדברת בחוצפה ומתריסה בפני שהיא לא מבינה כלום ואני לא יודע להסביר והיא בכלל מסרבת להקשיב לי כי אין לי שום מושג במתמטיקה ושתיים מחברותיה שמאז סוכות ישבו תמיד קרוב והבינו נהדר את החומר ורק בשיעור האחרון לפני הבוחן משום מה הלכו לשבת ליד אותה מיכל ולכן לא הקשיבו בכלל לשיעור.
במהלך הבוחן מיכל, כאשר לא הצליחה בשאלה אחת, אמרה לי שלא יוצא לה פתרון שלם אז אמרתי לה שכנראה יש לה טעות. "לי?! טעות?! אין לי שום טעות! אולי לך יש טעות ואתה לא יודע לכתוב מבחן!". "אולי".
אחר הצהריים קיבלתי שני טלפונים, מהאבא של מיכל ומהאימא של אחת מחברותיה. האימא של החברה הביעה את הטענה שאני מלמד אחרת וקשה להם, אבל רקע – אמרתי – הילדה דווקא מבינה באלגברה, היא הוציאה ציון מושלם בבוחן בשאלות האלגברה מה שאומר שהתלונות לא רלוונטיות לגביה היא לא שלה אלא ככל הנראה מגיעות ממיכל... האם הסכימה והבטיחה לי שהיא תבין בדיוק מה קורה ומה מקור הטענות ובכל מקרה היא אמרה שהבת שלה כבר לא תשב ליד מיכל.
הטלפון השני מהאבא של מיכל. האמת פחדתי. אם הבת מדברת ככה מה יהיה עם ההורים? אבל כמו תמיד – ההורים פשוט נפלאים. האב אמר שדיבור כזה לא מקובל לחלוטין עליו וקודם כל צריך לפתור את הדבר הזה ואח"כ דברים אחרים.
רק שימו לב איזה פוסט ארוך ועמוס יצא לי אז תבינו איזה עומס היה לי אתמול בראש – הייתי חייב לנוח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה