מלחמה

תקציר הפרקים הקודמים: בבוחן על חוקי חזקות להקבצה א' של כיתה ח' כ 2/3 נכשלו, כתגובה המורה ניסה נאום מוטיבציה והודיע על מועד ב'. במועד ב' כעשרה תלמידים נוספים הצליחו להוציא ציונים טובים אבל עדיין היו תלמידים שלו הצליחו או לא ניגשו כלל. המורה תאב ההצלחה לא ויתר והכריז על מועד ג', אולם הפעם כדי לזכות בזכאות למועד ג' היה על התלמידים להגיש דפי תרגול.

ובכן, שלושה תלמידים בלבד הגישו את דפי התרגול... איזה עצבים – מה הם לא מבינים שציונים כל 15, 20, 35 הם ציונים רעים? שלושה נוספים אמרו שיגישו למחרת. אבל שבעה תלמידים – כלום, כאילו זה לא נוגע אליהם.
ובכלל, עשיתי שיעור חזרה על חפיפת משולשים, 40 נקודות במבחן המסכם שהוא השבוע – ובקושי הצלחתי להוציא מילה מהפה, איזה רעש, איזה בלגן.
אז החלטתי שהגיע הזמן לתקוף – אצלי תלמידים לא יקבלו ציון 15! את כל הערב העברתי בשיחות עם ההורים ועדכנתי אותם לגבי הרשלנות הפושעת של ילדיהם, שלחתי לכל אחד מההורים את התרגילים ואת הנושאים למבחן המסכם. כל ההורים תמכו (כמו תמיד) והתגובות היו בין: "חבל שאתה אומר לי רק עכשיו", רוצה לומר שאני אשם, ועד "צריך לשכפל מורים כמוך, כל הכבוד על האכפתיות", שגרם לי להסמיק בטלפון. בקיצור – מתקפה חזיתית בעורף האויב. נראה לי שיש סיכוי לשיפור, כלומר, שכולם יעברו את ה 90.
ההרגשה טובה, להתראות במערכה הבאה במלחמה על המאה.