אם ההפתעה של כיתה ח' הייתה גדולה – שצריך לחבר להם מבחן, אז ההפתעה בכיתה ז' היא עצומה. מדובר במבחן ארצי (מפמ"ר) שהוא גם המבחן המסכם – כלומר, לא בבית הספר כותבים את המבחן אלא מקבלים אותו מן המוכן (עם אפשרויות לשינויים קלים). אבל בעיה:
א. לקראת חלק מהחומר בכלל לא למדנו.
ב. אין התאמה בין ספר הלימוד העיקרי של בית הספר לבין החומר במבחן. כך שאם ילד רוצה לדעת על אילו עמודים להתכונן בבני גורן – אי אפשר לתת לו.
אותי זה פשוט מטריף. זה המבחן המסכם, 30% מהציון, הילדים לא למדו חלק מהחומר ואפילו אם הם רוצים הם לא יכולים ללמוד. וואו! אני ממש ממש עצבני! איך אפשר לעבוד ככה?!
יש לי תחושה שחוסר הארגון במערכת (ואני לא יודע להגיד אם זה משרד החינוך או בית הספר) פשוט פוגע בתלמידים ומכשיל אותם בכוונה. זה מוציא את כל החשק ללמד ולעבוד – פשוט אין סיכוי.
המבחן טוב, הלימודים טובים אבל אין התאמה ביניהם. ואני צריך לעמוד מול הילדים ולהסביר להם שככה זה וזה לטובתם.
אני קצת אהבל ולא הבנתי מה המקור של הבעייה.
השבמחקאם מדובר במבחן ארצי הרי שהחומר ידוע מראש. ואם הוא ידוע מראש אז למה לא לימדתם אותו?
בנוסף אם יש מבחן שהוא שלושים אחוז מהציון וחלק מהחומר לא נלמד - אז לא צריך להגיש את התלמידים. נראה לי נקודתית הצעד הכי נבון. לא יתנו לכולם להתחיל משבעים - ובנוסף יתחילו להתמודד עם הבעייה ולא להסתיר אותה.
במיוחד אם אתה לא ממשיך בבית הספר - אז זה נראה לי כמו צעד אופטימלי להגיד לתלמידים לא לגשת למבחן שהם לא יכולים להצליח בו. גם מחנך את התלמידים להוגנות, וגם מחנך את בית הספר שלך להתחיל לעשות סדר בבלגן.
העניין הוא שהבלגן חוגג. למשרד החינוך יש תוכניות והוא עושה מבחנים לפיהם. לביה"ס יש מורים שמלמדים משהו.
השבמחקאני עוד אכתוב מה יהיה במבחן (ממש קטעים) וגם על עתידי בביה"ס.
בקיצור, בסוף יצא מבחן קל שהתלמידים יוכלו לעמוד בו - אבל אותי מטריף הברדק.
זה נראה ברור שהבעיה היא בבית-הספר, לא ? משרד החינוך לא הוציא פתאום מבחן מהשק, נכון ? מישהו היה צריך לעשות עבודת-הכנה בקיץ, והוא לא עשה אותה.
השבמחקהבעיה היא גם בבית הספר אבל בעיקר במשרד החינוך שהיה ללא תוכנית לימודים ורק עם מבחן. בית הספר לא צריך להרכיב תוכנית לימודים שתביא את התלמידים בסוף השנה לרמת המבחן.
השבמחקהמבחן צריך להיבנות כחלק מתוכנית הלימודים.