בעיות מילוליות עם בלגן

זה התחיל בשיחת הבהרה של המחנכת, אני והתלמידים - היו כמה תלונות די לא מוצדקות שהדפתי בקלות רבה וכמובן כאשר הם התלוננו שצריך להגיש שיעורים ואמרתי שאני רוצה לדעת מה אתם לא יודעים המחנכת אמרה להם שיש להם זכות שאני המורה שלהם.
אני בתמורה ביקשתי שקט והמחנכת הורתה להם להיות בשקט ויצאה.
זה החזיק 2-3 דקות.

בזמן שילדה אחת אספה את שיעורי הבית מכולם, לא מעט ילדים הרשו לעצמם לבוא אלי ולהסביר לי למה הם לא הכינו את שיעורי הבית והאחרים התחילו להסתובב בכיתה, לדבר, לצעוק, לזרוק דברים אחד על השני - בקיצור בלגן!
ניסיתי לעבוד איתם על בעיות מילוליות כלליות, בעיות שצריך להגדיר בהן את המשתנה. למשל, מחיר התפוזים גדול באחד ממחיר התפוחים, לקוח קנה 2 קילו תפוזים ושלושה קילו תפוחים ושילם 15 שקל. מה מחיר התפוחים והתפוזים.
התחלתי לפתור, יש פה כמה שלבים:
א. הגדרת המשתנה.
ב. הגדרת המשוואה.
ג. פתרון המשוואה.
ד. הפיתרון המילולי.
אחרי הגדרת המשוואה ברור שהיו הרבה שלא הבינו, הסברתי. אבל לא - כל אחד ואחת צריכים הסבר פרטי כי כאשר אני מסביר למישהו אחר זה לא נחשב - צריך להתייחס.
ובכלל נושא ההתייחסות. כולם רוצים לפתור, גם כאלה שבטוח יודעים, הם פשוט רוצים להראות שהם יודעים - העובדה שיש ילדים שעדיין לא הבינו לא מונעת מבעדם להמשיך ולדבר ולפתור את המשוואה. בקיצור, אף אחד לא שומע אף אחד והשמחה רבה.
בהפסקה באו אלי ילדים שלא הבינו והקדשתי את ההפסקה להסביר לכל אחד מהם באופן אישי - דווקא עכשיו הם הסכימו להקשיב לי למרות שהסברתי לילד אחר.
אחרי שהספקתי תרגיל אחד(!!!) בשעור של 45 דקות (תכננתי ארבעה) באמצע התרגיל השני עצרתי ואמרתי שאני מפסיק ללמד - פשוט רושם הפרעות. כך ש5-10 דקות פשוט רשמתי כ 15 ילדים שדיברו. היה שקט לזמן קצר.
נתתי שעורי בית והלכתי - די עצבני ומאוכזב. חרא של יום.
אני ממש לא יודע מה לעשות, אני ללא ספק אדבר עם המחנכת שתתן לי כלי הענשה חמורים - נמאס מהברדק הזה.