כאשר החלטתי להיות מורה היה לי ברור שאני צריך לעשות תעודת הוראה. הלכתי נרשמתי למכללת אורנים. בינתיים, כאמור, כבר הצלחתי להתקבל לעבוד כמורה, כאשר המבחן היחיד שעברתי היה שעור הדוגמה שנתתי.
בסמסטר הזה לא הצלחתי ללמוד כי היה לי קצת עמוס בתחילת הלימודים. בינתיים מסתבר שיש תוכנית של משרד החינוך להסבת אקדמאים להוראה גם במקצועות המתמטיקה כך שאני אחכה לראות איך העניינים האלו מתפתחים – מדובר בתוכנית מאוד חיובית עם המרה של ותק בהיי-טק להוראה – וזה מאוד מאוד חשוב.
האם חסרה לי ההכשרה כמורה במסגרת תעודת ההוראה? מאוד יכול להיות. קורסים מעניינים כגון הפילוסופיה של החינוך, נוסחאות ופשרן, מבוא לפסיכולוגיה, רעיונות גדולים במדע ודידקטיקה של המתמטיקה יעזרו לי מאוד ויעשירו אותי. אבל האם אני אלמד שם את הפרטים? איך כדאי ללמד בעיות מילוליות? באיזה סדר? מה צריך ללמוד בכיתה ח'? אני מניח שלא. הרי גם כאשר אתה לומד מדעי המחשב לא מלמדים אותך להוציא גירסא, לדבג אותה, את כלי הפיתוח. אלו נוהלי העבודה הפרטיים שמקום העבודה צריך לספק.
ואחד הדברים שחורים לי מאוד עד כה הוא שלא קיבלתי שום תוכנית על, שום הדרכה מפורטת איך מלמדים ומה הסדר. נכון ישבתי קצת עם הרכזת, היא שירבטה לי משהו על דף אבל משם אני לבד. מורה אחת, ככל הנראה מוצלחת ומסודרת, נתנה לי את הסילבוס השנתי שלה – בדיוק כמה שיעורים כל נושא. מאוד מאוד עוזר לי. אבל אין. פשוט אין לא למשרד החינוך ולא לבית הספר שום נוהל הוראה, שום כניסה חלקה לתפקיד, שום הסבר מפורט איך צריך ללמד ומה – כל מורה לעצמו. אולי בבתי-ספר אחרים זה אחרת אבל אני לא קיבלתי שום דבר מסודר.
נכון, גם בעבודה הקודמת שלי, בהייטק, לא היה לנו משהו כזה וזו הייתה בעיה. אבל אנחנו ניסינו לפצות על כך ע"י קליטת אנשים איכותיים ביותר והצמדת חונך. מכיוון שכאשר אין לך מתודולוגיה מוגדרת היטב אתה תלוי לגמרי ביכולות של האנשים, בחורה מוכשרת תהיה מורה טובה ואילו בחורה פחות מוכשרת תהיה מורה פחות טובה. במקומות שבהם המתודולוגיה מפותחת נהוג לומר שהדרך חכמה יותר מהאנשים ההולכים בה ולכן גם אדם ללא יכולות יוכל לתרום לאותו ארגון. מספר המורים שצריך להעסיק בארץ הוא כזה גדול שאין סיכוי שכולם יהיו חכמים ומוכשרים ולכן צריך דרך חכמה – ולפחות כרגע – נראה לי שאין דרך בכלל.
אין ספק שהדרכה בפרט למתחילים תורמת המון.
השבמחקעם זאת לפחות מהניסיון שלי זה דבר שכמעט ולא קיים ברוב הארגונים, מערכת החינוך לא שונה מכל השאר.
לכן אין ברירה, צריך לנסות ולאסוף את הידע לבד.
יש לזה גם יתרונות כי זה מאפשר לך לעשות את הדברים בצורה שאתה רוצה לעשות אותם.
אנחנו ההורים משלמים כסף למשרד החינוך שידאג לרמת ההוראה בבתי הספר. חוסר הכשרה ספציפית של מורים ומחסור בתוכנית לימודים היא מעילה באמון של משרד החינוך והממשלה.
השבמחקפעם, כשהשתתפתי בפרוייקט פר"ח, היה לי חניך מבית ספר ירושלמי כלשהו. הוא היה בכיתה ז', למיטב זכרוני. בתקופה זו הוא למד שברים 2/3, 4/5. למד את המושג "שברים". ולא ידע מה זה משוואה. אני לא צוחק, זה מה שהם למדו בכיתה. ובאנגלית הוא לא ידע ABC ולא ידע לקרוא. קיבל ציון 80 בערך עבור העתקת מילים באנגלית מהלוח לתוך המחברת. והוא אמר שהמורה שלו איש טוב...
השבמחקיש בעיה של לימוד פרטני.
השבמחקילד שלא יודע את ה ABC צריך ללמוד את זה ולא מילים באנגלית. אבל אי אפשר לתת לימוד דיפרנציאלי בלי רצון הן של המורים והן של המערכת.
כמו-כן, יש משמעות רבה מדי לציון בכל שנה והוא חשוב יותר מעצם הלמידה. תלמידים יעדיפו לקבל ציון טוב ולא לדעת - גם המערכת.
לפני כמה חודשים יצא לי ללכת ליום עיון שאחת המרצות בו היתה שרת החינוך לשעבר יולי תמיר.
השבמחקאני חייב לציין שהגעתי עם דיעה מוקדמת די שלילית עליה בעיקר עקב זה שלא הסכימה לקבל וליישם את המלצות דו"ח דברת.
הופתעתי לטובה, היא שולטת היטב בחומר, הדיעות שלה הגיוניות והיא ניסתה למצוא פתרונות של ממש ולא להיכנס עם הראש בקיר.
אחת האנקדוטות שהיא סיפרה:
החרדים רוצים ללמוד את החומר אבל לא רוצים לקבל תעודה בגלל סמל המדינה המוטבע עליה.
החילונים לעומתם רוצים לקבל תעודה אבל חומר הלימוד לא ממש חשוב להם.
אני מאוד מצטער - אבל שרי החינוך האחרונים (החל מיוסי שריד) הם מחדל אחד גדול.
השבמחקאם אין תוכנית לימודים ארצית מפורטת זה מחדל אישי שלהם. אנשים שמתהדרים בחינוך לכל לא יכולים לשבת על תקן המשקיף המבקר מן הצד.