חיבוקים

אחרי ההרחקות בשיעור הקודם התחלתי לחבק, לקרב ולעזור לילדים המפריעים שהרי אנחנו רוצים שהם יכנסו למסלול הלימודים ויצליחו.
קודם דיברתי עם ההורים, וכמו תמיד עד עכשיו, היה מצוין. הסברתי להורים שהילדים עברו את הגבול והפריעו בצורה שלא הותירה לי ברירה אלא להרחיקם מהכיתה כדי שהתלמידים האחרים שכן רוצים ללמוד יוכלו לממש את זכותם אבל אני לא רוצה להפסיד את הילד שלהם ולכן צריך לחשוב איך אנחנו משפרים את המצב.
אמא אחת הציעה שאני אדבר עם הילד שלה בשיחה אישית ואני הוספתי שאני גם אערוך לו את שיעור החזרה שהוא פספס (עקב ההרחקה) כדי שיצליח במבחן. קבענו להיום בסוף הלימודים והילד אכן הגיע, עברנו יחד על הבוחן הקודם ועל דף החזרה. נראה לי שהוא הבין, היה בסה"כ נחמד ופורה מאוד. היום אחר הצהריים האם שלחה לי מסרון תודה. יפה מצידה.
עם ילד אחר האם טענה כי היא יודעת שיש לו פוטנציאל לא רע אבל הוא חסר מוטיבציה ברמות גבוהות מאוד. לטענתה הוא גם חייב הרבה מאוד פידבקים חיוביים ואם אוכל לומר לו שלפי דעתי יש לו פוטנציאל זה מאוד יעזור. ואכן, הוצאתי אותו היום משיעור אזרחות לשיחה פרטית ואמרתי לו שההתנהגות שלו בינתיים היא מתחת לכל ביקורת – הוא נעדר הרבה, כאשר הוא מגיע לכיתה הוא לרוב מפריע וכאשר הוא לא מפריע הוא פשוט ישן... בקיצור לא לומד. אמרתי לו שממש חבל, שהרי הוא הוציא ציון לא רע (55) מבלי ללמוד בכלל ואם הוא היה לומד אפילו 50% הוא היה יכול להגיע ל 80 ואם היה לומד כמו שצריך גם 100 היה ציון סביר. אני לא באתי להיות מורה כדי שתישן לי בכיתה, אני רוצה שתלמד ותצליח להגיע לפוטנציאל שלך שהוא גבוה. אני חושב שראיתי לחלוחית בעיניו – וזה ילד שמאוד מנסה להיות קול. נפרדנו בלחיצת יד ואני מקווה לטוב.