תנו ללמד בשקט

אחד הדברים שמצאו חן בעיני במדיניות החדשה של משרד החינוך תחת שרביטו של שושני הוא שחייבים לתת 135 שעות שנתיות של מתמטיקה. החישוב היה שיש שלושים שבועות לימודים, ובכל שבוע חמש שעות מתמטיקה ולכן בפוטנציה יש 150 שעות שנתיות, נוריד 10% על כל מיני פעילויות והגענו ל 135.
לא היה לי מושג עד כמה הוא צודק.
ניקח למשל את השנה (טוב, זו השנה היחידה שלי עד כה...) – זה שכל החגים נפלו על יום ראשון, אין מה לעשות, כוח עליון. זה שביום ראשון אחרי סוכות יש חופש בבתי הספר – כוח האיגוד, אבל למה משלושת ימי הראשון שנותרו לנו ללמד בחודש אוקטובר בכיתה ט' יש לי פעמיים סמינר ובכיתה ח' טיול שנתי? אני די משוכנע שכאשר קובעים את האירועים הבית-ספריים כמעט ואין שיקול של אילו ימים נלקחו בעבר ע"י חגים ואירועים אחרים. נכון, זה קשה לקבוע אירועים, יש הרבה גורמים לתאם אבל הגורם הראשון שיש לתאם איתו בבית הספר הוא תוכנית הלימודים.