מסתבר שהגישה השלטת במתמטיקה בחטיבת הביניים אצלנו היא הרבה בחנים. מסקנה שהגעתי אליה בשנה שעברה כאשר ראיתי את ההשפעה החיובית על המוטיבציה של התלמידים כאשר יש בוחן באויר, אבל "הרבה" שלי זה לא "הרבה" של בית הספר. אצלן זה ממש הרבה. למעשה כבר אחרי שבועיים נתנו לכיתה ח' בוחן (כלומר אחרי 2-3 שיעורים), בתחילת נובמבר יהיה מבחן ועד אז המטרה להכניס עוד שני בחנים... בקיצור, בקושי לומדים, בעיקר נבחנים.
טוב, אז איך אני אכניס שלושה בחנים בשלושה שבועות עכשיו (וגם צריך לזכור שהעליהום שעושות עלי הבנות בכיתה ח' כן מצריך אותי להראות שאנחנו בקצב), ובכלל על אילו נושאים? צריך לבחון על משוואות, אי- שוויונים, קטעים וזוויות. החלטתי לנסות לדחוס רק שני בחנים, אלגברה (משוואות ואי שוויונים) והנדסה (קטעים וזוויות). כתבתי את הבחנים והראיתי לרכזת. אחרי משא ומתן קל היא הציעה שאולי נעשה בוחן אחד משותף (יש!).
יפה, אז באוקטובר אני אערוך בוחן שבוע וחצי אחרי החזרה ללימודים, אני עדיין צריך להספיק ללמד שלושה נושאים עד הבוחן ויש לי שלושה שיעורים כפולים עד אליו, כך שזה אפשרי. להמשך, סיכמתי עם הרכזת שהיא תגיד לי מתי היא רוצה עוד בחנים מראש ואני אתכונן בהתאם.
אני העצמתי את הבוחן בשנה שעברה עם שיעורי הכנה, מועדי ב' ודפי תרגול. החשש שלי הוא שאם יהיו שני בחנים בחודש אי אפשר יהיה להעצים את הבחנים. אבל נחיה ונראה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה