יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

אני חוצפן ואין לי מושג במתמטיקה


לפחות אליבא דה-שתי בנות מכיתה ח', ומי אני שאתווכח...
שוב הגעתי לכיתה ראשון לפני כל התלמידים (בעצם היו שניים שהגיעו לפני אבל לא עמדו כשנכנסתי לכיתה) ובפתיחת השיעור פתחתי בנזיפה הן על האיחורים, הן על חוסר המוכנות ובעיקר על הפקפוק בדרך הלימוד שלי, הודעתי להם חד וחלק שזה לא נושא לדיון, אחת משלוש מנהיגות המרד ניסתה לטעון שזו מדינה חופשים ושזכותה להביע דעה. שללתי את הזכות הזו מכל וכל אצלי בכיתה.
אחרי הפתיחה, התחלתי בשיעור שלמשוואות עם שברים. נתחיל במשהו פשוט 2x/3=6. מה צריך לעשות? להכפיל את שני האגפים בשתיים כדי להיפטר מהמכנה. ניצני המרד החלו, מה פתאום, לא ככה לימדו אותנו, אתה סתם מסבך. בום טראח – שתי הפרעות נרשמו! זה לא נושא לדיון. הכפלתי 3*2x/3=3*6, בסדר, די חלק. עכשיו מצמצמים ומקבלים 2x=18.
לאחד התלמידים החזקים נופל האסימון. זה הגיוני.
הלאה, התרגיל הבא, x/4+x/2=6. במה נכפיל? אני מציע בארבע כי זה המכנה הגדול ביותר, מקובל עליהם. מכפילים 4(x/4+x/2)=4*6 ומצמצמים ומקבלים x+2x=24. לא יותר פשוט להכפיל בארבע ואז המכנה נעלם. תקשיבו, דברים לא נעלמים, הם מצטמצמים או מתקזזים – אתם יכולים רק לעשות את אותה פעולה על שני האגפים. וואלה, הגיוני, מתחיל להסתדר בראש לעוד כמה ילדים. אחת ממנהיגות המרד שואלת את חברתה האם היא הבינה, והיא הסבירה לה והנהגת המרד נסדקת.
אחת התלמידות שואלת אם אפשר להכפיל ב 2. בוודאי. אז הכפלתי ב 2 וראינו שנשאר מכנה 2 ולכן צריך להכפיל שוב ב 2, כלומר, סה"כ הכפלנו ב 4. מסתדר, אולי באמת יש פה הגיון מסוים.
אומנם היו רטינות מצד ההמונים שהדרך מאוד ארוכה והתלמידים החזקים אמרו שאפשר לדלג על שלב הסוגריים ופתיחתם. הסכמתי אבל הסברתי שעל הלוח בפעם הראשונה אני פותר לאט ועם כל השלבים.
אח"כ במעבר חלק מאוד עברנו למשתנה במכנה, מה שבדרך-כלל נחשב נושא נפרד וקשה פתאום הפך להמשך טבעי.
אז אומנם כל השיעור היה באזז, כלומר, לא השקט המוחלט שנעם לי כל-כך בשיעורים הקודמים, ונכון שלא כולם השתתפו (אם כי הקפדתי שהרוב ישתתפו), אבל הרעש היה די חיובי של תלמידים שמסבירים לחבריהם (וגם מדברים אותם על דברים אחרים). גם שתי מנהיגות המרד הנותרות המשיכו לנסות ולהתסיס אומנם בלי קהל תומכים אבל זה בכל זאת מפריע.
אז לקחתי כל אחת מהן לשיחה אחרי השיעור. הראשונה התעצבנה עלי ואחרי שאמרתי לה בתוקף שבשיעור היא פשוט צריכה להקשיב וללמוד היא התפרצה ואמרה שאין שום סיכוי שהיא בכלל תלמד ממני כי הרמה שלה במתמטיקה יותר גבוהה משלי והלכה בהפגנתיות – חשוב לציין שכמה דקות קודם לכן היא לא הצליחה לפצוח סוגריים. השניה טענה שאני בכלל חוצפן שאני לא מרשה לה לדון איתי במהלך השיעור על הדרך הטובה ביותר ללמד. עכשיו האסקלציה.

5 תגובות:

  1. וואו! מדובר בחתיכת מלאי מרשים של חוצפה.

    השבמחק
  2. אכן, אני חייב לציין שאני מעריך אותן על רמת החוצפה הייחודית הזו. ראיתי כבר חמש כיתות, כלומר כ 150 ילדים, אבל רמה כזו - זה איכות.
    ע

    השבמחק
  3. מדהים, מציע לתלמידה לגשת למנהל שלך, ותאמין לי שאתה בחוץ, ככה זה עובד במערכת החינוך.
    ולך, תמשיך להאמין במה שאתה רואה לנכון.
    אחרת אין לך חיים לא ככה?

    השבמחק
  4. התלמידות כבר אמרו לי (ולכל הכיתה) שהן התלוננו עלי. אבל לא הגיעה אלי שום אינדיקציה בנושא, רק כאשר דיברתי עם המחנך של אחת מהן הוא אמר ליאת זה בדרך אגב.
    התחושה שלי היא שדווקא נותנים פה גיבוי.

    השבמחק
  5. לכפול בשלוש, בפסקה השניה, וכל המשוואה התחרבשה לך, לפחות אצלי בדפדפן. אני מציע שתעבור ללאטך (סתם...(

    אבל בכל מקרה, אני מעריך שכל מי שקורא כאן הוא בעדך, אלא אם כן הוא אבא של אחת התלמידות האלה. הוא בטח חוצפן כמוהן, וגם אתה, לפי מה שהן אומרות.

    כל הכבוד על ההתמדה.

    01:29 14 ספטמבר

    השבמחק