אתמול בערב קיבלתי מייל מהרכזת עם תלונה של אחת האימהות שמביאה דברים בשם בנה מכיתה ח', והרי עיקרי הדברים:
א. לא מבינים את החומר, "פתאום הוא מוסיף מינוס למשוואה ולאף אחד לא ברור מאיפה, ביקשנו הסבר והוא לא ענה". וזה חוזר בכל שיעור.
ב. ההקבצה מפגרת בחומר אחרי הקבצה ב2
ג. היו תלמידים שהתלוננו אבל המורה אמר שהן מפריעים ולכן עכשיו כולם מפחדות להתלונן.
בקיצור, המצב לא טוב.
אומנם רוב הטענות מופרכות, כלומר, יש לא מעט תלמידים שמבינים, אנחנו לא מפגרים בחומר וברור שאני לא קעקעתי תלונות של ילדים ע"י שאמרתי שהם מפריעים. אבל ללא ספק המרד עושה גלים ותלמידים שקטים נסחפים ומקבלים לגיטימציה לא להבין ולא ללמוד. כדאי לשים לב שרוב הטענות הן בלשון רבים. כמו-כן ההשמצה הפרועה שאני הופך את המתלוננים למפריעים (לא נכון עובדתית כי היה מי שהתלונן ולא הפכתי אותו למפריע – אבל לך תוכיח שאין לך אחות).
מחר אני נפגש עם האם ונראה לאן דברים יתגלגלו, בגדול אני אגיד שהתלמיד צריך קודם לדאוג לעצמו ואם הוא לא מבין שישאל, אני אענה או בכיתה או אחרי השיעור – וחבל מאוד להיסחף לאווירה שמיעוט תלמידים מנסה לגרור את הכיתה אליה.
שיעור נפלא במי הזיז את הגבינה שלי
השבמחקוואלה, אתה צודק.
השבמחקאני אולי אשתמש בזה מחר בשיחה עם האם.
המענה שלך לא טוב. הוא מטיל את מלוא האחריות על התלמידים/הורים ולא לוקח שום אחריות על עצמך. לכן, גם אם זה המצב הנכון עובדתית, זו איננה התגובה הנכונה פוליטית.
השבמחקהתגובה הנכונה פוליטית היא לומר שאתה מבין שיש בעייה, אתה מבין שהתלמידים לא רואים אותך כנגיש לשאלות, גם אם זה לא נכון ואתה תיקח את זה לתשומת לבך, למשל על ידי בירור מטעמך לאחר תרגילים/הסברים לגבי מידת ההבנה של מה שנלמד.
כל השאר זה קשקושים, תטאטא אותם הצידה - מי שמפריע הוא בעייה והוא בד"כ גם לא מבין, כי הוא עסוק בלהפריע ולא ניתן לעכב כיתה שלמה כי הוא בחר שלא להקשיב בזמן הנכון. כמובן שלגבי נושא ההתקדמות תפעיל את הסמכות ההוראתית שלך ופער הידיעה בינך לבין הילדים לגבי מידת ההתקדמות שלהם.
בהצלחה.
ט.פ.
מידת האחריות היא שלך,של התלמיד וההורה. מידת ההצלחה של התלמיד היא גם מידת הצלחתך כמורה.
השבמחקכאמא לתלמיד בכיתה י' אני רואה את הקושי שלו במתמטיקה. התלונות הן כלפי המורה שלא מסביר טוב או נכון. אני חייבת לציין שראיתי את אותו קושי גם אצל ילדים מבתי ספר אחרים, כך שלדעתי השיטה לא נכונה. אבל.. המורה צריך למצוא את הדרך להסביר והתלמיד חייב להיות סקרן ושקדן.
הבן שלי התקשה בלהבין מתי משתמשים ב-TAN,COS או SIN. אז שרטטתי שלושה משולשים ישרי זווית, באחד מהם צבעתי את הניצב ממול באדום ואת הניצב ליד גם באדום והסברתי את השימוש ב-TAN במקרה זה וכך הלאה בצבעים שונים בשאר המשולשים. תלמידים שלא ידעו את תכונות המשולשים לא ידעו להגיע לכלום והמורה לא יכול לחזור בכיתה י' על חומר שנלמד בכיתה ז'ח'ט'. לכן אני מחזיקה חוברת הנדסה של בנימין רחבלסקי וכאשר הבן שלי נתקל בבעיה הוא פותח ומוצא שם זה מוסבר הכי טוב.
שנה טובה
י.א