יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

הארטילריה מצטרפת


לקראת השיעור היום עם כיתה ח' באתי מוכן: א – אני אתפוס לשיחה את מיכל (שם בדוי) החוצפנית המובילה ואבהיר לה שאסור לה לדבר בשיעור על מה מלמדים ואיך, ב – אני אסדר את המקומות כך שהחוצפניות יהיו מבודדות וגם הבנים מרוחקים, ג – אני אשאל מי לא הבין את החומר על הקטעים ואתן להם דפי תרגול ואזמן אותם לשיעור פרטי מחר עם תום הלימודים.
בפעול, לא הצלחתי לתפוס את מיכל לשיחה כי היא איחרה, אומנם סידרתי מקומות לא רע אבל יצא ששתי חוצפניות ישבו אחת ליד השניה אבל ההצלחה שלי הייתה שארבעה תלמידים לא הבינו את נושא הקטעים (ביניהם מיכל) ולכן אמרתי להם שיבואו אלי בתום השיעור. מיכל הודיעה לי שהיא לא תבוא כי יש לה דברים חשובים יותר לעשות בהפסקה. יפה. התיק תפור.
במהלך השיעור דווקא היה שקט חוץ משתי החוצפניות שהפריעו אבל לרוב לא סחפו את הכיתה והתלמידים הבינו את החומר הנלמד – אי שוויונים. ושלושה תלמידים מתוך הארבעה שלא הבינו את נושא הקטעים אכן התייצבו וקבעתי איתם את שיעור התגבור.
בהפסקה הלכתי אל רכזת השכבה כדי להשית עונש על מיכל שסרבה לבוא בתום השיעור. למרבה הפלא, הגיעו לשם 2-3 בנות מהכיתה להתלונן גם הן, וכך קרה שישבתי עם אחת החוצפניות הממרידות, לשיחתה הבהרה שללא ספק הלכה בכיוון שלי. אח"כ רכזת השכבה באה לכיתה כדי להבהיר להם את המצב, ואפילו העירה למיכל שהיא פשוט מדברת בטון דוחה ואם היא הייתה המורה אז היא כבר מזמן הייתה עפה מהכיתה.
אחרי השיחה נותרו רק עשר דקות אז שאלתי אם מישהו לא הבין את אי השוויונים, כמובן שמיכל אמרה שהיא לא הבינה. שאלתי תלמידים: מה זה אי שוויון? איך פותרים? ומה ההבדל בפתרון בין אי שוויון לבין משוואה וכולם ידעו. חזרתי על שלוש הנקודות (הממש פשוטות) ואז שאלתי את מיכל אם היא עדיין לא מבינה. לא, אני לא מבינה. טוב, בואי אלי אחרי השיעור. אני לא יכולה אני צריכה למהר ישר אחרי השיעור. אין בעיה, אני משחרר אתכם דקה קודם. רוב התלמידים חייכו (לא יודע אם בגלל המלכודת ששמתי לה או בגלל שהם קיבלו דקה חופש). הזמנתי אותה לשיעור הפרטי מחר וגם נתתי לה דפי תרגילים. היא נראתה די אבודה, לא היה לאן לברוח ועל מה להתלונן.

ובאמצע כל ההתעסקות ברפש הזה התקשר אלי צייד ראשים שעבדתי איתו כאשר שכרתי אנשים ואמר לי שיש לו ג'וב בשבילי עם שכר של בערך 45-50 אלף שקל לחודש... כמה שאני אדיוט...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה