ההצלחה וההנאה בכיתה ח' בכלל לא הכינה אותי למה שהולך להתרחש בכיתה ט בשיעור העוקב.
נתחיל בכך שבקיץ לא הכנתי את מערכי השיעור להנדסה של כיתה ט' כי פשוט במה שקרוי תוכנית הלימודים (שהיא בעצם מה שהמורה לימדה בשנה שעברה את אותה ההקבצה בכיתה ט') בקושי היה אזכור להנדסה, 16 שיעורים, ובכלל, לא הבנתי באיזה ספר מלמדים. אז יום לפני השיעור ישבתי על הרכזת והיא אמרה לי שההקבצה הזו מיועדת לשלוש יחידות ובשלוש יחידות לא בוחנים בכלל הנדסה ולכן לא צריך להשקיע בהם, חוצמזה, הם ממילא לא יבינו. תלמד מרובעים, תתחיל עם המקבילית אבל רק תן להם את היישום של החוקים (צלעות נגדיות שוות, סכום זוויות סמוכות שווה 180, זוויות נגדיות שוות והאלכסונים חוצים זה את זה) תן להם תרגילים על הלוח (הם לא עושים שיעורי בית) ואח"כ בוחן על המקבילית.
"בוחן?" – אמרתי – "אנחנו מדברים כאן על שיעור אחד ללמוד את החוקים האלה". "אתה תראה, הם מאוד איטיים, צריך לתת להם תחושה של הצלחה", "אני אראה".
אני דווקא החלטתי ללכת על לימוד יותר אינטנסיבי, מקסימום זה ייקח 2-3 שיעורים כפולים. אני אחזור איתם על זוויות וקווים מקבילים, משם להמשיך למקבילית ואפילו ללמד אותם איך ניגשים לבעיה עם מקבילית וכך להוכיח את הטענה ששני האלכסונים חוצים זה את זה (אם הרכזת הייתה שומעת שאני מתכוון להוכיח איתם טענה היא הייתה יורה בי, בעצם, גם עם הקבצה א' לא מוכיחים טענות פשוט אומרים להם שאלו הם החיים).
ציירתי קו ישר על הלוח ובאמצעו נקודה. איזו זווית זו? 180 מעלות כולם ענו בקלות. עכשיו אני אחלק את הזווית הזו לשתי זוויות באמצעות קרן, מה סכום שתי הזוויות שנוצרו? 180, ברור המשיכו לענות לי. יפה, לזוויות האלו קוראים זוויות צמודות (הסתכלתי בבני גורן קודם כי אני לא ממש טוב בשמות) רשמתי על הלוח והם העתיקו. אח"כ הסברתי למה קודקודיות צמודות (כי הן משלימות את אותה הזווית ל 180).
עכשיו נצייר שני קווים שחותכים אחד את השני, נזיז אחד מהם לאורכו של השני מבלי לסובב, האם הזווית ביניהם השתנתה? ברור שלא, ומה קיבלנו? שאם ישר חותך שני קווים מקבילים הזוויות המתאימות הן שוות. לתלמיד אחד הייתה פתאום הארה על זוויות חד-צדדיות, מתחלפות ועוד כל מיני שמות – אמרתי לא שממש אין צורך לזכור כל ההגדרות האלו, תמצא את המתאימה ואח"כ את הצמודות או הקודקודיות. תרגלתי קצת על הלוח, נראה שהרוב הבינו, וגם כאשר ביקשתי לחזור על ההסבר שלי הם הצליחו לא רע.
עברתי למקבילית, ציירתי שני קווים מקבילים ואמרתי שזו מסילה, עכשיו אני מסיע קטע על המסילה מבלי לסובב, האם האורך שלא ישתנה? לא. אז קיבלנו מרובע שמורכב משני זוגות של קטעים מקבילים, וראינו שהאורך של הצלעות הנגדיות שוות. אח"כ חזרנו לזוויות והבנו את תכונות הזוויות. תרגלתי קצת – קטן עליהם. הייתי צריך 2-3 שינויי מקום כדי להגביר את הריכוז אבל המשכנו מצוין.
אבל השיעור לא נגמר. התחלתי עם הנושא היותר מורכז של ישרים החותכים מקבילית והחבר'ה פשוט שלטו, הגענו לאלכסונים (שהם ישרים שחותכים את המקבילית) והוכחתי, חלק לא קטן הבין.
הדבר היחיד שכמעט כולם לא הבינו הוא למה אני מלמד אותם חומר כל-כך קל ומטופש, זה הרי כל-כך פשוט וטריוויאלי...
כבר לא היה לי מה ללמד ונשארו לי 20 דקות (מתוך ה 90), תרגלנו על הלוח תרגיל מטופש מהספר של שלו-עוזרי (ספר שהוא פשוט בושה) ונשארו לי עוד 10 דקות, אז נתתי לאחת התלמידות לשיר וזה ללא ספק היה החלק הגרוע ביותר בשיעור... היא שרה נורא.
אבל ההספק וההבנה לא היו שיא השיעור, קיבלתי מחמאות על ימין ועל שמאל. "אתה המורה היחיד שאם אני אראה אותו הסופר אני לא אתחבא במחלקה אחרת", "אף פעם לא ישבתי ככה שום שיעור, בטח לא מתמטיקה" ועוד ועוד. אבל הכי טוב היה כאשר אחד התלמידים המפריעים נכנס באיחור אופנתי של 20 דקות לשיעור ושאל בפליאה: "מה זה השקט הזה?", "שב ואל תפריע". ישב ולא הפריע.
הבעיה היחידה היא שמכאן אפשר רק לרדת.
יופי של פתיחה לשנה :)
השבמחקבטחון, סמכות, שיעורים קולחים, סיפור על אוקלידס, קצת ידע כללי ודוגמאות מסביב למתמטיקה. זו הדרך ללב ולראש שלהם.
לדעתי שווה להשקיע יותר בסיפורי הרקע, מיוון ועד לעת החדשה. מחבר אותם לחומר ברמה אחרת, מוציא אותך רחב אופקים ומעניין, ותורם להערכה שלהם אליך.
בהצלחה רבה,
רמי.
מכל מערכי השיעור שהכנתי עד כה זה היה הסיפור היחיד.
השבמחקההשקעה היותר גדולה היא במוחשיות של המתמטיקה - המאזניים, החלק מהעוגה כמדידת זווית ועוד.
והמשפט החשוב ביותר בפוסט הזה הוא:
השבמחק"הדבר היחיד שכמעט כולם לא הבינו הוא למה אני מלמד אותם חומר כל-כך קל ומטופש, זה הרי כל-כך פשוט וטריוויאלי..."
אם כל מורה למתמטיקה היה מצליח לגרום לחומר שהוא מלמד להיראות טריביאלי (בבי"ת או בו"ו) היינו במקום אחר, ולא רק במתמטיקה.
נו, והם יכינו שיעורים?
אכן, המטרה העיקרית שלי היא שהמתמטיקה תראה להם טריוויאלית, כמו שהיא צריכה להיות ברמות האלה. הגיון פשוט.
השבמחקהיום זו הפעם הראשונה שהם צריכים להגיש שיעורים אבל אני יודע לפחות על שני תלמידים שכבר הכינו אותם.
פיזדעץ! ברכות על ההצלחה המסחררת.
השבמחקיש את הקטע שזה מבאס - נניח אתה רכזת, אתה מדדת ילדים ויצא שהם מטומטמים. עכשיו בא איזה אחד, מסביר להם דברים שהם לא יבינו והם מבינים. מה זה בעצם אומר?
קראתי על מקרים כאלה. היה מורה לאנגלית, הלך לו טוב עם התלמידים כולל כאלה שאמורים להיות מטומטמים, בסוף התפטר. טענו שהוא נותן ציונים גבוהים מדי. כשגם בחינות לאומיות נתנו לתלמידים שלו ציונים גבוהים, שיקרו בבית הספר שהציונים נמוכים, הוא נעל את הדלת של המנהל ודרש לראות את התוצאות, היה מביך.
אבל אני סומך על התחבולנות הפוליטית שלך שתציל אותך מתוצאות ההצלחה שלך :) וגם יתכן שאני סתם משמיץ את האנושות.
האנושות היא מספיק גדולה מכדי להשמיץ אותה. רק מתוך האנשים שאני מכיר אני יכול לצפות להרבה התנהגויות שונות.
השבמחקצריך גם להודות, הרכזות שקיבלו אותי ממש היו בסדר גמור - בלי תעודת הוראה, עם כשלונות בשנה שעברה (והשנה היה לי רק שבוע אחד מוצלח) קלטו אותי, גיבו אותי ונתנו לי משרה השנה למרות שלא היה קל.
אני לא חושב שאני בעמדת דון-קישוט בסה"כ רוצה לחזור הביתה בשלום. :-)