יצא לנו (לי ולאשתי) לדבר עם אמא של חברה שיש לה בת שלומדת בתיכון שבו אני מלמד (זה בי"ס שש-שנתי, חטיבת ביניים ותיכון יחד). הבת היא תלמידה מצטיינת, גם במתמטיקה והוציאה בכיתה ז' ו ח' ציונים גבוהים מאוד (100 ו 95). כבר בכיתה ח' היא שובצה בהקבצת המצוינות והצליחה. ואז הגיעה כיתה ט'.
היה זוועה. המורה פשוט דיכאה כל מחשבה יצירתית, הענישה בציון על כל סטיה מדרך הפתרון שלה (גם אם היא נכונה) – למשל אם בטענה בגיאומטריה במבחן הילדה כתבה
2AB=DE
אז המורה הורידה לה ציון מכיוון ש
AB=DE/2
כמו כן המורה עודדה את התלמידים ללכת לארבע יחידות (קבוצת מצויינות!!!), "זה לא כל-כך נורא", "למה שיהיה לכם קשה". הילדה בסוף סיימה את השנה עם 60 ואכן לומדת לקראת ארבע יחידות. אגב, זו המורה שלימדה בכיתה ז' את התלמידים שאני מלמד השנה ב ח'. לא פלא שהם מקובעים ומפחדים שיזיזו להם את השיטה, שיבקשו מהם לחשוב – זה אסור.
אז נכון שזו רק שמועה של הורים אבל מהיכרות קצרה שיש לי עם אותה מורה זה נשמע לי הגיוני. גם השנה היא מלמדת את הקבצת המצויינות של כיתה ח' (והיא כבר טוענת שיש שם ילדים שלא מתאימים), מה שמטריד אותי זה שבשנה שעברה, שלימדתי כיתה ז' שלחתי כמה ילדות ממש נהדרות למצויינות – אני מרגיש כאילו דנתי אותן לאבדון. נראה לי שאני אנסה לתפוס שיחה עם אחת מהן ואם גם הן מתייאשות ממתמטיקה אני אכנס למנהלת וארים דגל אדום – גם אם יש פה פגיעה בלויאליות ובסולידריות בין מורים הפגיעה בילדים היא קשה מדי.
מילא לא למצות ילדים שקשה להם – זה לא לעזור אבל גם לא להזיק. אבל לקחת ילדים עם יכולת ולדכא אותה זה כבר נזק.
היה את השלב שרופאים לא עשו חיטוי והיה צריך לשכנע שזה מעביר מחלות, ויש את עכשיו שיתבעו את מי שלא מחטא. האם זה לא נכון שהבית ספר עוד לא בשלב החיטוי ואתה במיעוט המחטא, אולי אף מיעוט של איש אחד עם הקטע המוזר שלך של להסביר מה משמעות התרגיל? מצד אחד המורה הזאת היא באמת משהו נורא כנראה, מצד שני כרגע אתה עוד נאלץ להתמודד עם דגלים אדומים למדי עם "הדרך הפשוטה והנחמדה שלנו" ומה שהיא עושה זה אמנם מוקצן, אבל קרוב לסטנדרט. שההורים ילכו למנהלת, לא?
השבמחקההבדל הוא שאם לא מחטאים מתים - די מהר. די ברור. בחינוך המדידה היא קשה מאוד, אם בכלל. אומנם אם יש ילדים שממצויינות מגיעים לארבע יחידות זו מדידה חזקה מאוד אבל זה מקרה קיצוני.
השבמחקהסטנדרט הוא בסדר, ילדים לא יגיעו לארבע יחידות לפחות "לא במשמרת שלי" - האם הם ידעו מתמטיקה? זה לא ממש מעניין.
ההורים? הם הלכו לרכזת והיא גיבתה את המורה והשנה לאמא כבר לא אכפת כי הבת שלה כבר לא לומדת עם המורה הבעייתית.
יכול להיות שההצלחה היחסית עולה לך לראש והביטחון העצמי שלך גדל מהר מדי? לא קצת מוקדם ללכת ולהתלונן על מורה אחרת? ועוד אחת מוערכת שמלמדת את הרמה הגבוהה?
השבמחקמתוך היכרות עמוקה עם איך שדברים עובדים בבתי ספר, תחשוב טוב עם מי אתה מדבר ומה אתה אומר לה. אתה כבר מכיר שם את כל החברויות? מי חייבת למי ולמה? לעתים זה הרבה יותר חשוב מאיכות ההוראה.
ובנוסף, טיפה צניעות. בכל זאת, אתה בסה"כ מתחיל את השנה השניה אחרי שבראשונה נכנסת באמצע. תגמור שנה אחת מלאה, תסתכל אחורה ותראה אם הדרך שלך טובה או לא. אם כן, תוכל להשתמש בזה. אם לא....
שנה טובה ומוצלחת
איזו הצלחה? די ברור לי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, אומנם יש לי ספקות לגבי השיטה המרכזית אבל עליה אני לא מתכוון להתלונן בביה"ס לא עכשיו ולא אף פעם
השבמחק(כאן אני ארשה לעצמי)
אבל יש הבדל גדול בין פילוסופית ההוראה הכללית לבין מורה שמדכאת תלמידים ומורידה ממצויינות לארבע יחידות. יש עוד דברים שקלטתי על המורה הזו אבל זה לא הזמן והמקום.
בכל אופן, אני גם לא מתלונן בינתיים.