היום פנה אלי מחנך של אחת מכיתות ה-ח' שאני מלמד ואמר לי שאני לא מקשיב לו. למה?
הילדים מתחילים להתארגן ולהגיד שהם לא מבינים אותך, שאתה לא יודע להסביר את החומר ואתה לא נגיש ולא עונה על שאלות, יבוא עליך גל, הרבה ילדים מתלוננים, ההורים מצליבים מידע – אתה חייב לעצור את זה, אתה עכשיו בחזית. מה שאתה צריך לעשות זה ככה: קודם כל להפריד, אל תילחם אחד נגד שלושים – אין לך סיכוי. מי שמרעיש אתה תופס אותו בצד צועק עליו ומעניש אותו, למשל, אומר לו לחכות לך ליד חדר המורים בינתיים אתה קצת מייבש אותו ויוצא חמש דקות לפני סוף ההפסקה, גוער עליו מעט ומשחרר אותו שירוץ לאכול ולשתות משהו.
אתה אומר שילדים לא פונים אליך? תיזום פניות. תשאל מי לא הבין, אם מדובר במספר מצומצם של ילדים, אתה מזמן אותם לשיעור אחרי שעות הלימודים – נוכחות חובה ונותן להם שיעור פרטי. זה יסתום להם ולהורים שלהם את הפה שאתה לא נגיש ולא עונה לשאלות. כמובן, שהמטרה היא באמת לתת להם את השיעור הפרטי שהם צריכים אבל לפעמים חשוב לסחוט מהם את הגישה אליך.
וואלה, עצות טובות. אומנם אין לי הרבה בעיות משמעת אבל יש ילד או שניים שצריכים איפוס מיידי והשיעורים הפרטיים עם נוכחות חובה זה ממש רעיון טוב. כבר הכנתי דפי תרגול כדי שיהיה להם על מה לעבוד.
אני חייב לציין שאחר הצהרים, כאשר ביקשתי להסביר לילדה הפרטית שלי תרגילי כפל והיא סירבה להקשיב וטענה (מתוך עצלנות) שהיא לא מוכנה לעשות את התרגילים שאני נותן ואני לא יודע להסביר והיא מקשיבה רק למורות שלה – די נשברתי. פשוט נשברתי. כנראה שילדות האלה, עם הגישה ש"לא משנה מה הוא אומר אנחנו לא מקשיבות ואמורות שהוא לא יודע להסביר" בכל-זאת פוגעות, גם אם יש גיבוי מהמורים ומההורים, זה פוגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה