נקודת אור

בשיעורי הבית בהנדסה לכיתה ח' פתאום ראיתי את האור.
בשיעורי הבית הייתה שאלה שבה צוירו ארבעה ישרים, כך:

והשאלה שנשאלה היא אילו ישרים חותכים את הישר d. די ברור שבני גורן התכוון שהילדים יענו שישרים a ו b חותכים את הישר d מכיוון שהם אינסופיים ואילו ישר c לא חותך כי הוא מקביל. האמת, שאלה יפה, ובאמת היו ילדים שטעו וניתנה לי האפשרות לחזור ולהדגיש שהישר הוא אינסופי (כבר אמרתי שבבני גורן יש שאלות חכמות?).
אבל ילדה אחת, שקטה וצנועה, שממש לא הרגשתי בכיתה, כתבה שישרים a ו b חותכים את d, לגבי ישר c לפי הציור נראה שלא אבל אי אפשר להסיק מסקנה מהציור. וואו! אחרי שיעור אחד בהנדסה והיא כבר מפגינה ספקנות מתמטית ראויה לשמה.
ממש התלהבתי, והפגנתי את ההתלהבות הזו בהערות בשיעורי הבית, "את מתמטיקאית אמיתית", "עבודה מצויינת", "כל הכבוד". גם בשיעור, כאשר החזרתי את העבודה החמאתי לה באופן אישי ובכיתה, כאשר פתרתי את השאלה ציינתי שהייתה תלמידה אחת שפתרה אפילו יותר טוב ממה שמצפים.
לא, אני לא חושב שבשיעור אחד אני הצלחתי להנחיל לה את החשיבה הספקנית אבל התפקיד שלי הוא לעודד ולהעצים את החשיבה הזו, לטפח.
לבדוק שיעורי בית זה פשוט הכרח.