יום רביעי, 9 בדצמבר 2009

זהו


היום הודעתי לרכזת המתמטיקה בחטיבת הביניים שאני עוזב.

מה עם הבלוג? יהיו עוד כמה ספיחים ושאריות קטנות אבל גם הוא יאלץ להיסגר. החלק הטוב ביותר שלי בהוראה...

7 תגובות:

  1. עצוב לקרוא.
    האם תוכל לפרט מה קרה בדיוק?
    חבל...

    השבמחק
  2. צוחק עלינו?
    מה קרה? זהו ירקו עליך התלמידים?
    תזכור משהו קטן הם לא יורקים עליך הם יורקים על מה שאתה מייצג...
    אופס.. הפכת להיות מורה..
    תתפטר!!!!!!!!!!
    ספר מה קרה אחי...

    השבמחק
  3. עצוב לקרוא.
    קראתי חלק מרשימותיך וזיהיתי בין השורות אהבה והערכה למקצוע. חבל שחוסר הנסיון וחוסר הכשרה מתאימה הביא אותך למסקנה כל כך פטאלית...
    מנסיון, השנה השנייה הרבה יותר קלה.
    להיות מורה למתמטיקה , ולהנחיל הנאה והצלחה בו זהו אתגר אדיר. אולי, הימים ירגעו ותתן לזה צ'אנס נוסף.

    השבמחק
  4. הסיכוי שאני אחזור להוראה הוא ממש נמוך כרגע.

    השבמחק
  5. הי The Teacher .
    הגעתי לבלוג שלך בעקבות המאמר שבהארץ 20 דצמבר. רפרפתי קצת בבלוג שלך ולפני הכל - כל הכבוד לך, לא נראה לי שנכשלת, אלא נפלת למקום בו אינך מיומן, לא מקצועית, במיומנות ההוראה, ולא בתחום התוכן (זה שאתה סיימת הנדסה (משער) באונ' או טכניון זה עדיין לא עושה אותך מיומן בתחום המתמטיקה הנדרשת להוראה כיום).
    אתה מספיק ערני, חיוני, חד ומוכשר ואני בטוח שתמצא את דרכך המקצועית ובטח של הפרנסה... בכל מקרה, מכל הלב, הרבה הצלחה. אתה יצאת, והחברה ככלל נשארת בבוץ האימתני הזה...
    אז אם נפריד בין הלהיטות המאד שגויה של המערכת לקלוט מורים שלא עברו את מדבר ההכשרה גם לא הספציפי, הרי יש כאן כשלים מערכתיים שדווקא המערכת צריכה ללמוד, ולא אתה:
    1. לא לתת משרת הוראה על סמך שאתה "בוגר הייטק". ממש לא.
    2. היעדר תמיכה מקצועית וקודם כל אישית למורה מתחיל- כשל של המנהלת ורכזת המתמטיקה. כשל מערכתי צורב ועמוק, שמראה על ערוותינו החינוכית דהיום.
    3. קשה לצפות שמישהו באמת ייקח לקחים ממקרה שלך, כמו גם ממקרים אחרים בהם מורים פורשים לאחר זמן קצר. וזה מאד חבל ואפילו מקומם. אבל ככה אנו נראים. מדברים על הערכה, אבל בפעול לא מיישמים דבר מזה. הכל רפיון, כסת"ח דמגוגי, ואין שום תחושת מנהיגות עם ייעוד לעשות חינוך וחברה טובים יותר, אלא לשרוד.... מרמת השר והמנכ"ל (שלא ברור איפה הם ובמה הם עוסקים באמת, ורק מהם יכולה לבא ישועה כלשהי למערכת שאבדה את הצפון כבר מזמן), הפיקוח, הנהלת בית הספר... אז למה מצפים בעצם?

    באין חזון (ומנהיגות) יפרע עם. ואכן, נראה שאנו כבר על קצה התהום שממנה אין חזרה. ואין כמו הבלוג שלך להראות את ערוות המנהיגות בכלל, והמנהגיות החינוכית בפרט מרמת מנהלת ביתה ספר ומעלה.
    לא אתה נכשלת, אלא אנו, כולנו.
    אז בהצלחה לך ורק טוב בכל אשר תפנה. ואתה תצליח, ואנו נישאר חברה וחינוך ממורטטים, לא מקצועיים ובעצם די אבודים.
    זה מה יש.
    אברום רותם :>)

    השבמחק
  6. אני לא מסכים עם מה שנאמר בכתבה וגם כאן בתגובות - ע' לא סבל מחוסר הכשרה או כשרון. הוא עזב כי אנחנו, ההורים והמורים, מגדלים דור של ברברים, שמותר להם הכל. שמקבלים חיבוקים וחום על כל קשקוש שהם משרבטים על דף ושאנחנו קוראים לו יצירה. מפונקים שאינם מסוגלים להשקיע טיפת מאמץ בשום דבר. הליברליות בהורות ובחינוך שהחלה להיות אופנתית ב-20 השנה האחרונות, היא הבעייה. לילדים אין מורא מכלום, גם לא מהמורה. הם הורגלו לחשוב שבעצם קיומם הם מהווים בשורה לעולם, ולכן הם לא צריכים להתאמץ, ובטח לא לכבד אדם אחר, גם אם הוא מורה ומבוגר. אין שום סיכוי למורה להצליח בסביבה כזו. חייבים להחזיר את המשמעת, הכבוד למבוגרים, הכבוד לעבודה קשה, קבלת משוב חיובי רק כשזה מוצדק ולא על כל שטות. הילדים צריכים להכיר מציאות מהי. אנחנו מגדלים אותם לעולם שלא באמת קיים.

    השבמחק
  7. עובדתית, הברבריות שאנונימי מייחס כאן, יוצאת מול אנשים מסויימים ולא מול אחרים. כולם יודעים שילדים לא מתנהגים אותו דבר עם הוריהם ועם אנשים אחרים.
    הבעיה האמיתית היא שזורקים בן-אדם מול כיתה ענקית, עם 0 הכשרה בשליטה בקהל, למרות שיודעים שזה הקהל הכי קשה שיכול להיות - נערים ונערות צעירים, בשלב שבין ילדות לבגרות, עם מינימום שליטה עצמית, ועוד עם מקצוע שידוע כלא-נגיש.
    המערכת נכשלה כאן, אבל גם אדם שניגש למקצוע צריך להגיע עם ציפיות ריאליות. מי שמצפה לקבל אותו יחס מהתלמידים שקיבל מעובדיו בהייטק, נכון לאכזבות מרות, וזה מה שקרה.

    השבמחק