עניין של אופי - אכפתיות מול מקצוענות

אחרי שאפיינתי את התכונה הבעייתי הראשונה שלי הגיע הזמן להמשיך הלאה.
כדאי לשים לב, אני לא טוען שיש שתי קצוות של חינוך אלא שיש שני קצוות של אופי של אנשים שמורה טוב נמצא בצד אחד שלהם ואילו אני בצד השני ולא רק שאיני בא לשפוט את המורים שאינם כמוני אלא לשפוט את עצמי שאיני כמותם.
הציר השני יהיה אכפתיות מול מקצוענות.
אני הבנתי שאני מתכנת מקצועי כאשר הוצאתי קוד גרוע, כלומר, ויתרתי על עקרונות היופי, הנכונות, השלמות ושאר העקרונות שבגללם רציתי להיות מתכנת מגיל צעיר אבל סיפקתי תוכנה. ומכאן נוכל להגדיר את שני הקצוות:
המקצוען – יעשה את המוטל עליו ללא כל שיקול מעבר להספקת הסחורה, למקצוען אין שום ערך החל על תוצרתו.
האיכפתי – אדם שכל עבודתו מושפעת מערכיו אשר מאפילים לגמרי על הצורך לספק את הסחורה ולא יראה באי הספקת הסחורה כישלון כהוא זה.
ובכן, אם המתכנת המקצועי יודע לספק תוכנה גם כאשר היא אינה טובה מהו המורה המקצועי? ובכן, הוא יודע לחתוך ילדים כדי להביא את הכיתה לרמה המתאימה. אני, לעומת זאת, טיפוס איכפתי, ואם אני רואה ילד שלא מצליח אני פשוט לא עומד בזה ועוצר את הכיתה, מתעכב – בקיצור לא מספק את הסחורה ויכול לגרום לתסיסה בכיתה המשועממת.

בהתחלה זה נראה לי ממש נורא שמורות חותכות תלמידים, שלא יבין, שילך לשלוש יחידות, היום אני מבין שזה כורח המציאות - אם לא תוותר על התלמידים החלשים בסופו של דבר תוותר גם על החזקים (וגם על החלשים). המורה צריך להבין שהילדים הם חומר הגלם והוא צריך להביא את הכיתה לרמה מסויימת.