יום שבת, 21 בנובמבר 2009

אני אפס


בעודי מטיף לתלמידים על מצויינות במתמטיקה אני נכשלתי במבחני המיון לתוכנית ההסבה של משרד החינוך - לא עברתי את מבחן המיומנות במתמטיקה.

7 תגובות:

  1. מה המסקנה?

    רוב המבחנים לא רלוונטיים לעולם. הם רלוונטים כדי להוכיח שהנבחן יכול (אם יצטרך) להשקיע את הזמן האנרגיה ולפעמים גם הכסף בחיבור ליכולות הבסיסיות שלו, כדי לפתור את המבחן. מדובר בתרגיל בשיווק עצמי, לא בהוכחה שהנבחן רכש את היכולות הנדרשות לתפקוד.
    זה נכון במבחנים ברפואה, עריכת דין, ניהול השקעות, וכנראה גם הוראה. אותו מצב במבחנים בבית הספר ובאוניברסיטה. 95% מהחומר שנבחנתי עליו באוניברסיטה הוא: שולי למציאות (מקרים פרטיים רחוקים מהעיקר) או תיאורטי לחלוטין (אין לא אחיזה במציאות).
    למזלנו אנחנו מצליחים לשכוח את רוב הבולשיט שלמדנו, מיד אחרי שאנחנו עוברים את המבחן.

    הוכחה:
    אתה תלמד טיפה ותעבור את המבחן הזה, אבל רמת ההוראה שלך לא תשתפר בעקבות כך.
    מש"ל.

    השבמחק
  2. פסילת רלוונטיות המבחן אחרי שנכשלים בו היא הסיס לנחשלות. אני לא טוען שהצלחה במבחן הזה היה אותי למורה הדור אבל עדיין - הייתה מטרה להתקבל לתוכנית הסבה של משרד החינוך ונכשלתי בה בגלל ידע מתמטי לוקה בחסר (אם אתה רוצה - כישלון במבחן במתמטיקה).
    הלכו כ 50 אלף שקל. כישלון. חבל.

    השבמחק
  3. לא פוסל רק את המבחן הזה או את הרלוונטיות שלו להכנסה שלך, אלא את רוב המבחנים בכך שהם לא רלוונטיים לעולם/למציאות (ולא אני נכשלתי >> אני במקסימום הסנונית של הנחשלות :-)

    ניקח דוגמא חיובית כדי להדגים: מבחן נהיגה. נראה לי מבחן סביר - הוא בוחן יכולת רלוונטית.

    עכשיו בוא נשלוף באופן רנדומלי מבחן מהתיכון או מהאוניברסיטה (לא חשוב מאיזה מקצוע). רוב הסיכויים שהמבחן הזה כולל חומר/יכולת שנקבע באופן פחות או יותר שרירותי, ושאין לו רלוונטיות למציאות. רוב הסיכויים שעשר שנים אחרי המבחן לאדם אין שום צורך ביכולת או בידע עליהם נבחן באותו מבחן.

    הציונים הם מסננות שיווקיות שמסמנות בהסתברות לבעלי הכוח והסמכות מי שייך לקבוצה ה"טובה": מעמד, מוטיבציה, כניעות, וגם יכולות (אם כי בקטנה).

    השבמחק
  4. בוודאי שאני מסכים שהמבחנים אינם משקפים ידע של מי שלא למד לקראתם אלא למד את הנושא.
    אבל אני מחשיב את עצמי ככישלון חרוץ כאן.
    כי לא הייתי צריך לדעת מתמטיקה אלא לעבור את המבחן.

    השבמחק
  5. קצת על הבחינה הזאת:

    היא היתה אמורה להיות שאלה בסגנון בחינת בגרות. ארבע שאלות. אחת בגיאומטרייה, שתיים באנליזה ואחת בהסתברות.

    אינני יודע באיזה מוסד נבחנת והאם אותה הבחינה שימשה בכל המוסדות או ששימשה רק באותו המוסד.

    הבחינה שקיבלנו הנבחנים (גם אני הייתי ביניהם) היתה בת ארבע שאלות וסה"כ הנקודות שם היה כנראה יותר ממאה (חושבני, 125 נקודות).

    לשאלה בגיאומטרייה נתנו במוצהר עוד בונוס על הוכחה בדרך נוספת. השאלה היתה בסיסית. אולי רבים הפסידו את הבונוס גם אם לכאורה פתרו כי לא הבינו בדיוק מה המשמעות של הוכחה בדרך אחרת. זה דווקא מעיד לא על הכנה לבחינה בהכרח אלא על ידע והבנה במתמטיקה.

    השאלה השנייה באנליזה היתה, כך מעידות מורות מנוסות ששוחחו על כך, ברמה אקדמית ולא של בחינת בגרות. מדוע? בגלל שהפונקציה היתה מינימום של שתי פונקציות ממשפחות מוכרות ונלעסות מהלימודים לבגרות. באמת... גם פה לא ברור לי מה ההכנה לבחינה רלוונטית. זה עניין של הבנה של תפיסה: מה משמעות פונקציה שמוגדרת בכל נקודה על ידי הערך הקטן ביותר מבין הפונקציות בכל נקודה.

    השאלה השלישית היתה שאלת בגרות ידועה שהופיעה בספרי תרגילים רבים ובבחינות מגן רבות וגם בבגרות. אני אפילו חושב שהיא מופיעה במאגר. שאלה בסיסית. (אני מדבר על הפונקצייה הזוגית עם המשיקים והישר שמקביל לציר x שיצרו משולש שעליו שאלו שאלות).

    השאלה האחרונה בהסתברות היתה פשוטה מאוד וקלה מאוד גם למי שאינו יודע דבר מלבד ההגדרה של הסתברות, של מרחב המדגם ואת הרעיון של הסתברות מותנית. את כל השאר אפשר היה להסיק בקלות (אבל לא ממש היה צריך) מהבסיס הזה. מה שהיה רע בשאלה זה הניסוח בעברית.

    זאת בחינה שמי שלמד מתמטיקה כהלכה והבין אותה באקדמיה (ואין לו בעיות שמפריעות לו לתפקד בבחינה) גם אם זוכר מעט מאוד צריך להצליח בה יפה. לא נדרשת הכנה לבחינה שכזאת, למי שיודע את החומר. זאת לא היתה בחינה לבדיקת זכרון אלא בחינה על שליטה בחומר. זאת לא היתה בחינה להפגנת מיומנויות אלגבריות ובדיקה של יכולת למניפולציות אלגבריות (דבר שבאמת דורש תרגול רב והכנה או ששוכחים ומעלים חלודה...). חושבני שזאת היתה בחינה על תפיסות, על נושאים בסיסיים ועל יכולת לפתור בעייה מתמטית ברמה שנופלת מהרמה שנדרשת למי שיש רקע לפי הדרישות שפורסמו.

    אני אינני חושב שהבחינה היתה קשה.

    לא צריך לקחת את התוצאה ללב. צריך לקבל ממנה משוב שאולי כדאי להשתלם ולהתקדם ולהתעמק בהבנה מתמטית. ככל שהבסיס שלך וההבנה שלך טובים ומוצקים ורחבים יותר, כך היכולת שלך להבין קשיים של תלמידים, להעשיר תלמידים וללמד אותם נכון תגדל.

    מה המסקנה שלך? שאתה אפס? אתה בוודאי אינך אפס. יש לך מסקנות אופרטיביות אחרות?

    השבמחק
  6. אין על האינטרנט הזה...אף פעם אף אחד לא כתב לי בצורה כל-כך מפורטת כמה אני דפוק...
    אני לא חושב שנכשלתי במבחן בציון האבסולוטי, פתרתי את כל השאלות (רק לא ידעתי מה זו פונקציה זוגית) אבל צריך לזכור שהייתה מכסה של מועמדים והטובים ביותר עברו, כלומר יכולת להוציא 99 ולא לעבור.
    אני כן חושב שהבחינה שלי הייתה יותר אינטואיטיבית ופחות פורמלית וזה היה בעוכריי. את המשוואה ממעלה שלישית (נקודת המפגש בין שתי הפונקציות) שהפתרון היה 4/3 פתרתי בשיטה אינטואיטיבית, אני גם משוכנע שהפתרון שלי להסתברות היה נכון אבל בלי יותר מדי חוקים והוכחות.

    בכל אופן, אני ככל הנראה אשלים לתואר בהוראה בעצמי ואני בטוח שאני אסתדר.

    השבמחק
  7. לא נראה לי שמישהו טוען שאתה דפוק.
    אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מהאופן שאתה מביט לאחור על הבחינה הזאת ולנסות ולמצוא קווים משותפים עם תחושות של תלמידים לאחר בחינה.
    יכול להיות שישנם סוגים של בחינות שלא הכול יכולים להראות בהם את יכולותיהם באופן מיטבי? (אני חושב שהתשובה חיובית). יכול להיות שישנן שאלות שהאופן שבו הן נשאלות מהווה ייתרון לאנשים בעלי אופני חשיבה מסויימים ולעומת זאת חסרון ומכשול לאנשים בעלי אופני חשיבה אחרים? (גם כאן עמדתי שהתשובה חיובית). אינני חושב שהבחינה המדוברת שונה בעניין זה.

    ללמוד מתמטיקה למי שיודע ללמוד, יודע לחשוב ויש לו רקע (וניכר עליך שאתה יודע ללמוד, יודע לחשוב יש לך רקע ועוד שלל יתרונות ותכונות מוצלחות), בוודאי יצליח בלימודי מתמטיקה. הצלחה בלימודי הוראה, עם כשרון הכתיבה והניסוח שלך, ההצלחה הזאת לדעתי כבר בכיס שלך, רק נשאר לך לעבור את הלימודים ולהווכח בעצמך!

    השבמחק