יום חמישי, 2 באפריל 2009

בעיות מילוליות עם בלגן


זה התחיל בשיחת הבהרה של המחנכת, אני והתלמידים - היו כמה תלונות די לא מוצדקות שהדפתי בקלות רבה וכמובן כאשר הם התלוננו שצריך להגיש שיעורים ואמרתי שאני רוצה לדעת מה אתם לא יודעים המחנכת אמרה להם שיש להם זכות שאני המורה שלהם.
אני בתמורה ביקשתי שקט והמחנכת הורתה להם להיות בשקט ויצאה.
זה החזיק 2-3 דקות.

בזמן שילדה אחת אספה את שיעורי הבית מכולם, לא מעט ילדים הרשו לעצמם לבוא אלי ולהסביר לי למה הם לא הכינו את שיעורי הבית והאחרים התחילו להסתובב בכיתה, לדבר, לצעוק, לזרוק דברים אחד על השני - בקיצור בלגן!
ניסיתי לעבוד איתם על בעיות מילוליות כלליות, בעיות שצריך להגדיר בהן את המשתנה. למשל, מחיר התפוזים גדול באחד ממחיר התפוחים, לקוח קנה 2 קילו תפוזים ושלושה קילו תפוחים ושילם 15 שקל. מה מחיר התפוחים והתפוזים.
התחלתי לפתור, יש פה כמה שלבים:
א. הגדרת המשתנה.
ב. הגדרת המשוואה.
ג. פתרון המשוואה.
ד. הפיתרון המילולי.
אחרי הגדרת המשוואה ברור שהיו הרבה שלא הבינו, הסברתי. אבל לא - כל אחד ואחת צריכים הסבר פרטי כי כאשר אני מסביר למישהו אחר זה לא נחשב - צריך להתייחס.
ובכלל נושא ההתייחסות. כולם רוצים לפתור, גם כאלה שבטוח יודעים, הם פשוט רוצים להראות שהם יודעים - העובדה שיש ילדים שעדיין לא הבינו לא מונעת מבעדם להמשיך ולדבר ולפתור את המשוואה. בקיצור, אף אחד לא שומע אף אחד והשמחה רבה.
בהפסקה באו אלי ילדים שלא הבינו והקדשתי את ההפסקה להסביר לכל אחד מהם באופן אישי - דווקא עכשיו הם הסכימו להקשיב לי למרות שהסברתי לילד אחר.
אחרי שהספקתי תרגיל אחד(!!!) בשעור של 45 דקות (תכננתי ארבעה) באמצע התרגיל השני עצרתי ואמרתי שאני מפסיק ללמד - פשוט רושם הפרעות. כך ש5-10 דקות פשוט רשמתי כ 15 ילדים שדיברו. היה שקט לזמן קצר.
נתתי שעורי בית והלכתי - די עצבני ומאוכזב. חרא של יום.
אני ממש לא יודע מה לעשות, אני ללא ספק אדבר עם המחנכת שתתן לי כלי הענשה חמורים - נמאס מהברדק הזה.

2 comments:

  1. תחילה סחתיין על הבלוג,
    ולענין: זה נשמע כמו מקצוע שכדאי למחפשי השלווה להתרחק ממנו. לפחות מהכיתות הגבוהות של היסודי או חטה"ב (ניתן כמובן להשליך זאת על תחילת התיכון). מה שמשאיר לאדם לימוד כיתות נמוכות או לקראת בגרות וצפונה, אם בהוראה יחפוץ.
    היומן שלך יכול להכין נפשית הרבה wanna-bes מורים, ועל כך תודה.
    נ.ב (ביקורתי)
    עד כמה שהמתמטיקה מעניינת, ההתמודדות שלך עם התלמידים והחויות החוץ מתמטיות הרבה יותר. בהצלחה.

    השבמחק
  2. תודה.
    המשמעת בכיתה ושיטת הלימוד הן נושאים קשורים. אני יכול לדאוג שיהיה שקט בכיתה אבל אז אני לא אלמד. בעצם, אני גם אוכל ללמד אבל בשיטת "הכתבה" - שגם היא עוזרת לשמור על שקט אבל אז אני אחטיא את הלימוד לחשיבה.
    אולי אני צריך לשלב.

    השבמחק