יום שלישי, 28 ביולי 2009

מונופול זה טוב


אבירי השוק החופשי חוזרים וטוענים: "מונופול זה רע". אז כמו תמיד גם הפעם הם טועים.
קניתי לבת הגדולה שלי (עולה לכיתה ג') משחק מונופול, את הרגיל, הקלאסי, עם דיזינגוף וחברת חשמל. בשום אופן לא את כרטיסי האשראי היקר וחסר הערך.
יש שני גורמים עיקריים שבהם מונופול מפתח את החשיבה המתמטית של הילד: הכסף וההתקדמות על הלוח. קניה ומכירה עם כסף תורמת המון להבנת השיטה העשרונית ושליטה בה. קודם כל, מסדרים את הכסף לפי אחדות, עשרות ומאות (יש גם שטרות נוספים של 5, 20, 50 ו 500) אבל ככה מקבלים את התחושה, את הקשר בין אחדות לעשרות ובין עשרות למאות. בנוסף יש את הקטע של קבלת עודף, הילדה צריכה לקנות ב 260 אבל יש לה שטר של 500, היא צריכה לחשב את העודף – מהר מאוד היא מצליחה, הרבה מאוד תרגול. פשוט מצויין.
התרגול המתמטי השני במונופול הוא הלוח וההתקדמות עליו – בכל צלע בריבוע יש תשע משבצות ועוד שתי פינות (כל פינה משותפת לשתי צלעות). אפשר להתייחס לפינה הראשונה כמקום האפס ולפינה השניה כמקום העשר, ותמיד במקום החמש יש תחבורה ציבורית (פעם אלו היו קווי אוטובוס, היום רכבות). וכך אפשר בעצם לחשב בצורה מאוד ויזואלית לאן צריך להתקדם. נניח כי אני נמצא במשבצת השלישית ויצא לי בקוביות 11, אז למעשה אני צריך להתקדם למקום הרביעי בצלע הבאה. תרגול מצוין לחיבור בתחום העשרים שהוא אבן היסוד לכל לימוד המתמטיקה בבית הספר היסודי.
כילד אני זוכר ששיחקתי מונופול עם עצמי שעות, מנסה מספר אסטרטגיות ובעיקר מעביר המון זמן עם הרבה הרבה חשבון. הייתי כל-כך מכור שעד היום אני זוכר את רוב הרחובות והערים (וזה היה לפני שלושים שנה....

2 comments: