יום שני, 15 ביוני 2009

אני מאמין


כדי להתקבל לבית-הספר הפרטי הוטלה עלי המשימה הקשה לכתוב אני מאמין חינוכי. כן, זה בית ספר פלצני משהו.
נעזרתי במאמר מרתק, תהנו:

מטרת החינוך
ילדים, מעצם היותם בני אדם, שונים זה מזה בפוטנציאל הגלום בהם. מטרתה של מערכת החינוך היא לתת לכל התלמידים הזדמנות שווה למצות את הפוטנציאל שלהם ולאו דווקא להביא את כל התלמידים לרמה אחידה של ידע.
חינוך בין אישי
סמכותו של המורה צריכה להגיע לא מעצם היותו אדם מבוגר או במיקומו בכיתה (ליד הלוח עם הגיר) אלא צריכה לנבוע מאישיותו, ידיעותיו והערכים אותם הוא מקרין.
תפקידו של המורה לא צריך להסתיים בהקניית ידע אלא עליו לנהוג לפי הערכים החינוכיים בהם הוא מאמין – המורה צריך להראות רצינות לגבי החומר הנלמד, להקפיד על דיוק וסדר בביטויים המתמטיים ואינו צריך לפחד לקבל אתגרים ואף להודות בחולשות וכישלון.
תרגול והכללה
לימוד המתמטיקה מבוסס על הכללה. תפקידו של המורה אינו להכתיב לילדים את הכלל אלא להוליך אותם אל הכלל על-ידי תרגול של הבעיות הפרטיות כאשר ההכללה צריכה לנבוע מתוך התלמיד עצמו.
חשוב להבין שלימוד הוא קושי, התלמיד מתחיל מאוסף תרגילים שהוא אינו רואה את הקשר ביניהם אך בסופו של תהליך הוא מצליח למצוא את הכלל – אולם התהליך עצמו אינו קל ומובן מאליו ועל התלמיד להיות בעל כוחות פנימיים על מנת לצלוח את הדרך.
החינוך המתמטי
עצם הקניית הידע המתמטי מחנכת את התלמיד מעבר לידע ולטכניקה המתמטית עצמה:
א. סדר - הקניית הידע המתמטי כאשר היא נעשית בצורה יסודית וברורה מחנכת את הילד לסדר, סדר מתייחס לא רק למיקום של מרכיב בודד אלא גם למערכת היחסים בינו לבין מרכיבים אחרים. דוגמה פשוטה לכך היא ההבדל בין הביטויים 4-2+1 ו 4-(2+1), במקרה זה אנו עדים שה '1' צריך לדעת שהוא בעצם האם יחסו ל '2' ול '4' הוא זהה או שמא הוא יותר מקושר ל '2'.
ב. שפה - המתמטיקה היא שפה אוניברסלית, נוקשה, מינימליסטית ומדויקת. לימוד המתמטיקה מחנך את התלמיד לדיוק לשוני הן להגדרת מחשבותיו ורצונותיו והן להבנה של הזולת כפשוטם (זוהי מטרתם של מקצעות אחרים ללמד את התלמיד להבין את המשמעות שבין השורות). בשפת המתמטיקה אין תנועות ידיים או הבעות פנים והתלמיד לומד להביע את עצמו בדבריו (או כתיבתו) בלבד.
ג. שיחזור המחשבה - הקניית הידע המתמטי מבוססת על הכללה. התלמיד לומד להכליל על-ידי שיחזור מחשבתו הוא – שיחזור המחשבה הוא כלי חשוב בהבנת תהליכים מחשבתיים ורגשיים לכל אדם לכל אורך חייו.
ד. אמת – במתמטיקה לשאלה יש תשובה אחת בלבד ואת התשובה הזו אפשר לבדוק. אין "בערך" ואין "כמעט".

3 תגובות:

  1. אני יודע שהבלוג עוסק בחינוך ולא במתמטיקה אבל לא מצליח להתאפק...
    סעיף האמת לא ממש מדויק. יש שאלות במתמטיקה שאין עליהן תשובה (משפט גדל) ויש כאלו שלא ניתן לבדוק לבדוק את התשובה עליהן (השערת הרצף, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%A3).
    בנוסף, יש לא מעט כמעט במתמטיקה ואפילו יותר מזה בערך. בדרך כלל עוקפים את המכשולים האלו באמצעות הגדרות נבונות שתופסות את המהות.

    השבמחק
  2. בהקשר הרחב של החינוך, והצר של להודות בטעויות ולא לפחד - אני ממליץ על ההרצאה האלמותית:
    "איך בתי הספר הורגים את היצירתיות"
    http://www.ted.com/talks/ken_robinson_says_schools_kill_creativity.html

    מאקרוסקופ

    השבמחק
  3. אנונימי:
    אני לא יודע בכמה בתי ספר מלמדים את משפט גדל. העניין הוא שמשפט כזה מהווה בעיה עבור מתמטיקאים רק מכיוון שהם חונכו לאמת. הרי ברור שסתירות מתקבלות יפה מאוד בספרות, למשל.

    מאקרוסקופ:
    יופי של הרצאה, ללא ספק לא כולם צריכים להיות פרופסורים באוניברסיטה, מצד שני, לכל אחד מגיעה הזכות לנסות ולמצות את יכולותיו כדי להיות כזה.

    השבמחק