הנושא של כיתה ט' כיום הוא משוואות כאשר אנחנו מתחילים עם משוואות פשוטות (שבזה הם שולטים) והמטרה להגיע למשוואות עם משתנים במכנה כאשר המכנה המשותף מושג על-ידי הוצאת גורם משותף או הפרש ריבועים. למשל,
.הבעיה העיקרית ששמתי לב אליה בכל הכיתות שלימדתי עד כה זה הבלגן כאשר מכפילים את המשוואה, ולכן עוד לפני שהגעתי למשוואות עם מכנה מספרי, כגון,
עשיתי להם שיעור שבו הם צריכים להקיף את כל הביטויים הכפליים (חדי-איבר) במשוואה בעיגולים. נתתי להם משוואות החל מ 
וכלה ב 
(שימו לב שזו משוואה קשה מאוד כי יש ביטוי אחד ללא מכנה).הילדים הופתעו: "מה זאת אומרת, לא לפתור?", "כן, לא לפתור, רק להקיף בעיגול". בגדול, אני חושב שזו אחת הבעיות הגדולות של הילדים, לימדו אותם לפתור את התרגילים אבל לא להסתכל עליהם, לבחון אותם ולהבין את המבנה שלהם.
זה אולי נראה כמו משימה קלה וטפשית (ולא כולם הצליחו בקלות) למעשה היא אמורה לתת לילדים את ההבנה והראיה המקדימה על התרגיל ואת יכולת ההכללה לפני שרצים לפתרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה